"לו רק ניתן ואלמד
את דרכו של עץ אחד"אהוד מנור
עץ הפיקוס וההיסטוריה של חוות רחובות הנכנס בשערי החווה לא יכול שלא להשתאות, מעץ הפיקוס העבות המקדם את פניו.
לפיקוס הבנגלי שלנו נוף מרשים, עלווה סמיכה ומסוככת, שורשי אוויר וגזעים צפופים. לרגע נדמה שטרזן עומד לזנק מבין הענפים.
הפיקוס שלנו הוא סימן ההיכר של החווה, ולא בכדי. סיפורו של העץ הוא תמצית תולדותיה.
עד שנת 1978 השטח עליו החווה משתרעת לא היה אלא שדה בור רחב ידיים. עם הקמתה עלי פלג, מנהלה הראשון, ניגש למשתלה והביא יחור של פיקוס בנגלי. עלי הביט כה וכה ובחר לנטוע את העץ במקום שבו הוא ניצב היום.
אלא שמאז חלפו כמעט יובל שנים, והעץ הכה שורשים, צמח, הסתעף, גדל, התפתח והשתרע על שטח כה נרחב, עד שהיום לך תדע, איפה בדיוק ניטע אותו יחור צעיר.
אבל מה זה משנה? העיקר הוא שהפיקוס שלנו במלוא הדרו ועוצמתו, מלמד אותנו מדי יום שיעור על יחסי הגומלין בינינו לבין הטבע, ומזכיר לנו כמה חשוב לשמור על העולם המופלא של החי והצומח סביבנו.